רוכב מומחה אלפי
היה היה אלף ושמו ביירנד, שיצא למסע אל ארץ רחוקה.
שלושה־עשר ימים רכב בלי לנוח, עד שבא אל משכן נימפה, על שפת אגם צלוח.
״ראי שם, נאריה!״ קרא בגיל רב, ״הרואה את שם, ההוא, עץ התפוח?״
התשובה — צהלה, והיא קפצה בשמחה, ואז דהרה לה קלות, קלילה ופתוחה.
לא חלף רגע והנה משב סוער נשב מסביב, וקול אוורירי נשמע:
״עצרי שם, אלף, החורשה הזאת שלי — לא פרי אתן לך ולא לסוסתך.״
ובאה התשובה: ״הענק לנו נא מרגוע. רב הדרך שעשינו; ראה נא את מצבנו!״
״עייפות, אני מבינה, זהו עניינך; אך לזכות בחסדי — נערוך תחרות ריצה.״
לכך הסכים הרוכב, ואל העץ יצאו שניהם בדרך.
יללה, זרם, סופה עפה, הרוח השאירה את הרוכב מאחור.
אך בהבזק חולף, בדהירה חלקה, סוסה ורוכב את הרוח בקושי עקפו.
בזמן מתארך שעטו הלוך ושוב, עד שלבסוף האלף המהיר הגיע ראשון.
״יפה מאוד,״ אמרה הרוח כשנשבה, ״חסדי אתן לך ולכל בני עמך.״
כך נפרדו ביירנד ונאריה, ונשאו עמם לעד את חנינת הנימפה.
את אמיתות הסיפור אפשר רק לשער, אך אין ספק — הרוכבים המומחים הם המהירים ביותר.
חותך
קפא"פ
דוקר
טווח רחוק
